סעודה רביעית. סעודת מלוה מלכה

וכן מובא בס' מי באר ישעיהו עמוד נח' שכן נהג ר' ישעיה מקרעסטיר זצ"ל ובטעם לדבר עי' בס' תפארת יעקב פ' תולדות שכתב, כי תחלת השלשלת דדוד מלכא משיחא הי' ע"י מעשה דלוט, כי נזדמן להם יין מגן עדן להוציא ב' פרדות טובות, ועי"ז נשתלשל משיח בן דוד המלך ע"ה ע"ש אמנם בס' שלחן שלמה סי' ר"צ ס"ק יג כתב להחמיר בזה, שלעשות פעלה בשבת כדי שהמאכל יהי' מוכן למוצ"ש אסור, ואע"פ שיש לצדד ולומר שכיון שההפשרה נעשית מאליה ע"י הוצאת המאכל מן המקרר, מ"מ נראה להחמיר כו' ע"ש
לכן ודאי נראין דברי הט"ז כנ"ל מספר המדרש — הלך ונתן מכה על העצם — נשבר הסטנד, נשבר הפטיש והוא לא הצליח לשבור

וכן מתוך שיעוריו שנמסרו תמידין כסדרן בישיבת מנחת יהודה בירושלים ת"ו תשמ"ג - תשס"ח.

22
זמן אכילת סעודה רביעית מלווה מלכה
וכ' ואני ההולך רכיל אגלה סודו, והוא ע"פ מנהג הספרדים בא"י שנוהגים ביום פטירת קרוביהם מדי שנה בשנה לעשות סעודה ולפי הקבלה סעודה זו גורמת לעילוי נשמת המת במה שכל אחד מברך הברכות שבסעודה, וכאשר המסובין עונין אחריו אמן וברוך שמו נשנת המת מתענגת מהברכות, משו"ה נהגו בני ישראל לעשות סעודה רביעית ולהזכיר בה שם דוד המלך שמת ביום השבת, כמו הצידוק הדין של "צדקתך" שאומרים אותו בכל שבת ע"כ
הלכות סעודה רביעית וצום בתמוז • אתר הרב מרדכי אליהו
וכ"כ בקיצור של"ה ובס' חסד לאלפים ובס' כף החיים פלאג'י סי' ל"א אות ס'
סעודה רביעית סעודת דוד המלך
וכ"פ בס' נתיבי עם שנזהר לעשותה במשמרה ראשונה, ועכ"פ לא יאוחר מחצות הלילה
וכן הביא את דברי הבא"ח פרשת ויצא ש"ש סעי' כ"ז שכתב שלכתחילה יאכל עד ארבע שעות מהלילה, ואם אחר — עד חצות הלילה וע"ע טעם נחמד בס' שפע חיים מכתבי תורה עמ' ל-לד להרה"ג יקותיאל יהודה הלברשטאם האדמו"ר מצאנז
וכ' לדחות דזה אינו ראיה דאטו עדיף זה מכוס ברכת הבדלה דהוא חיוב להבדיל על היין ואפ"ה אסרו לטעום, ועל כרחך אותו מוצאי שבת מר"ח אב עד ט"ב נשתנה דינו משאר ימות השנה א"כ ממילא נאסר אכילת בשר ושתיית יין בסעודת מלוה מלכה משל דר' יהושע ברבי חנינא כו' ובביאור הגר"א כאן

אולם בס' תורת השבת כתב: ולפי הנראה אין הנשים מחויבות בסעודה זו של מוצ"ש שהרי מצוה בפני עצמה היא, והרי הוא כמצות עשה שהזמן גרמא שהנשים פטורות אף במצוה דרבנן עי' מס' ברכות דף כ' תוס' ד"ה בתפלה.

7
סעודה רביעית סעודת דוד המלך
וכן פסק בפשטות בשו"ת הלל אומר סי' קצ"ה שנשים מחוייבות במצוה זו כו'
סעודה (הלכה)
אמנם לא יכין לכתחילה בערב שבת כמות בשר באופן שישאר לו לסעודה רביעית
זמן אכילת סעודה רביעית מלווה מלכה
ופלא שלא זכר הט"ז כלל מדברי הב"ח אלו לחלוק עליו
וע"ע במג"א שכתב דנכון לבשל בשר במוצ"ש או תבשיל אחר
כן נלע"ד להוכיח בפשטות מדברי הגמ' שבת קיט: מעשה דר' אבהו שהי' אוכל בשר עגל משובח איתא בגמ' שבת קיט עמ' שני

וראיתי עוד למ"ש בס' שיבת ציון ח"ב שער י"ב הערה סב' בשם אביו הצדיק המקובל ר' סלמן מוצפי זצ"ל שבזמן הגמ' היו מקפידים על אכילת בשר וכיוצ"ב והוא משום שהיו יודעים גודל ערך סעודה זו היה להם תיאבון וחשק עצום לקיימה הגם שהיו שבעים, והראיה שכשחל יו"ט במוצ"ש הכל מקיימים סעודת יו"ט בשלחן מלא כל טוב, וכן אם מזדמן אורח חשוב עורך לכבודו סעודה יקרה, ולמה איפה יגרע כבוד המלכה עכ"ד ודפח"ח.

שולחן ערוך הלכות סעודה
והרי התוס' ב"ק טז: ד"ה והוא , הביא מבראשית רבה פ' כח' הנ"ל דיש עצם בשדרו של האדם שאין האש שורפו ע"ש
סעודה רביעית
אע"פ שצריך אדם העורך שלחנו לכבוד אורחים וכדו' לחסר ממנו דבר מועט זכר לחורבן ואפשר שזה אף בסעודות מצוה מ"מ בסעודת שבת ויו"ט אין לעשות כן שאין אבלות נוהגת בשבת וכן אפשר שה"ה לסעודת מלוה מלכה
הלכה יומית
לפיכך, אופיה של הסעודה המפסקת בערב תשעה באב, שונה מאוד מאופיה של הסעודה בערב יום הכיפורים